אחת שתיים שלוש

סמלים ומספרים רצים לי בראש בסדר מסתורי
זה חוזר על עצמו פעם אחרי פעם,
אני מנסה להתעלם מזה וזה לא כל כך הולך לי כי כמה כבר אפשר להגיד,
זין אני בכל זאת..כאילו- כמה אבל כמה יעני,
כמהההה כאילו הבנאדם יכול ללשחק תופסת עם עצמו הא?
שנייה אחת אתה חושב שאתה בפנים ולהתמסר ושזהו ונגמר,
ובשנייה שאתה נותן לאלוהים קצת מנוחה ועוזב לו את הביצים
פתאום כולם מנסים לתקשר איתך.
מעל החגורה, מתחת,
תלוי אם יש לך חגורה על המותניים, והלב והמוח מתפקדים טוב.
או שיש לך חגורה על הצוואר שמשום מה אנשים מתעקשים לקרוא לזה עניבה,
ואז הלב והזין עובדים ביחד, והמוח מנותק.

אני הולך בלי שום חגורה כבר כמה ימים וממש טוב לי
אין חגורה על המותניים או על הצוואר או על הלב, או הראש.
אין אסור ומותר ונכון ולא נכון,
אין טוב ורע.
תכל'ס גם אף פעם לא היה
פשוט מדי פעם אתה אומר לעצמך-
נו נשחק קצת מה כבר יכול להיות ואתה מתיישב לשולחן עם כולם
ומקבל כמה קלפים ואולי יש לך איזה אס או מלכה,
אבל כל השאר זה 2 או 7 או סתם 9 תלתן.
עובר זמן ואתה מגלה שנמאס לך לשחק בקקי, ושבעצם,
אתה זה בוחר באיזה קלפים אתה רוצה לשחק
אם בכלל, פשוט שכחת כי זה נוח, ויציב ,וכולם עושים ככה

ו"ככה העולם עובד"
עכשיו, משפטים מחורבנים זה דבר שכיח , ממש אבל. יש המון משפטים שאנחנו נוהגים לומר בביטחון.
רק שמשהו בצורה ובסגנון שבו אנשים בדרך כלל אומרים -
"ככה העולם עובד", גורם לזה להישמע אמין משהו.
הקטע הוא שאנשים אומרים ככה העולם עובד רק כשהם ממש בטוחים
שיש קונצנזוס מספיק רחב שמאפשר לומר גם איזה משפט מטומטם אחד או שניים.
בעצם זה אומר שאם כל פעם שיש קטע רציני אני אספור עד שלוש כלומר אומר- אחת שתיים שלוש.
וזה אשכרה ייכנס, נניח כי אהיה בעל תוכנית רדיו מפורסמת אז יום אחד אשב עם הבן שלי
ובשיא הדרמה כשהוא ישאל איך ולמה ומי אמר ש ומאיפה אתה יודע ש..
אני לא אחשוב פעמיים ואזרוק : אחת שתיים שלוש.

חופש זה מצווה כמו שנאמר: "והיית אך שמח".
ואיך יהיה מבסוט אם הוא כבול
לעבודה לאלוהים
לאישה ולמדים.
רק להשתחרר ולא משנה ממה, לירות בעיניים בורקות סיפור כואב, ולא משנה איך ולמה ומי צודק,
כי אין.
להבריק את העיניים מחדש, בלי לתהות אם כבר עברנו את גיל ההתרגשות המקסימלי
כי אין.

ואם זה 16 ואם זה 61
אם זה ביחד או..
אם זה סקס או לעשות... (ביד)
אם אתה באמצע,
ממש מתחת לזרקור או קצת .. (בצד)
אם קוראים לכם שלומק'ה או זרובבל או.. (אלעד)
חופש זה חותך
כי "חופשי זה לגמרי..."

'קול ממדרונות ליבי וכל העצב,
אדמה שורפת מכאיבה.
סוף הדרך ועכשיו הזמן ללכת,
קול קורא אליי
בחשיכה:
כן יוליה זאת הייתה, פנטזיה נהדרת,
אור צלול נחת אליי,
מאגדה אחרת
ואת בתוך הטריפ שלך, את קוראת לי רומיאו,
ומונו בחוץ בשחור ולבן'.