ציפי צדיקוב חושפת ציץ כאילו בטעות וג'ורג' הולך לאיבוד בשיט פיט.















אומרים שהדבר היחיד שיציב זה שינוי
אומרים שיום אחד השמש תתפוצץ לנו בחלל
(דומה לתתפוצץ לנו בפנים רק בחלל)
אומרים שאלוויס חי ושגם דוד וזוהר
אז אומרים אז מה?
באמת כשחושבים על זה שנייה,
אולי קצת יותר משנייה כי שנייה זה קרוב לכלום,
וכלום זה די כלום.
אז אם חושבים על זה עשר דקות לפחות
באיזשהו שלב מתגבש לו סימן שאלה מוזר כזה שנשמע בערך ככה:

אז אומרים כלללללל כך, אבל כל כך הרבה דברים יעני.
אומרים שבשר זה לא בריא וזה עושה דלקות פרקים ושזה לא מוסרי
אז מה? זה טעים לי, זה משביע אותי.
אומרים ששניים יותר סבבה מאחד
אז מה אם אומרים?
דווקא אחד זה די סבבה, יעני בסופו של דבר הכל אחד,
אז גם אני אחד, ולא יבוא יום שבו אקום לי בבוקר ואגלה שאני שניים.
כאילו אני מאוד מקווה שזה לא יקרה,
למרות שאם להתייחס למספר הקולות שרצים לי בראש במשך שעתיים
ועוד כאלה רגועות יחסית אז המצב די מדאיג אבל היי,
מי לא מדבר לעצמו לפעמים הא? רסמי, כולם מדברים לעצמם.
גם אם לא בקול, אז מדי פעם בתוך הראש,
אתה, עצמך, וכל מי שהגיע לדיון בדלתיים פתוחות בבית המשפט העליון של האגו.
האלתר אגו הגיע לבוש בגדים יד שנייה יחף כזה עם פאדלפון ג'ינס קרוע, ג'ויינט, וכובע עם נוצה.
הנשמה יושבת מקדימה, סקסית מתמיד בשמלת ערב כמעט שקופה ומחשוף עמוק.
כל הדחפים תקועים בשורות הראשונות ולא מפסיקים להפריע ולעשות רעש,
והרגשות באו עם ההארליז' ונדחקו בכוח בשורות הכי באמצע עם מעילי העור השחורים האלה שלהם
והזקן צמה הזה רק על הסנטר, עם עגילים בכל חור וסיגר קשוח בפה.
הזכרונות מאחור מאחור שומעים יפה ירקוני ובני אמדורסקי בווקמן עם חולצות של מפא"י
ואוזניות סוסיתא ענקיות כאלה בחמישים שקל מהום דיפו בעיניים מזוגגות מחוסר עניין.
בדיונים כאלה אתה עלול לשאול את עצמך מי אני ועצמך לא יענה כי הוא בדיוק מסביר לשופט
למה אתה לא אשם ולמה זה הכל בכלל לא באשמתך.
כי באמת מערכות יחסים מוצלחות (אם צירוף המילים הזה נשמע לכם הגיוני)
אם הן קיימות בכלל, בטוח לא עובדות לפי נוסחת ה-שבור ומבולבל פלוס שבורה ומבולבלת שווה זוג יונים.
יעני אחד חייב להיות אחד ואומרים שלא טוב היות האדם לבדו,
אז אומרים אז מה?
הרי הוא לבדו בין כה וכה.
וחוץ מזה כל הסיפור לא באשמתי, ככה סיכמתי עם עצמי, ועצמי הוא חבר, אני סומך עליו.

אומרים כל כך הרבה דברים
שיהיה שלום ושיבוא משיח, שמאיר אריאל חצי תימני
ושעידן רייכל לא באמת אוהב ראסטות.
אומרים שאריאל זילבר פאשיסט ושהוא הפך כזה כי לא הצליח לו.
אומרים שהדג נחש,
עכשיו זה נגיד-לא הגיוני בשיט,
כי הדג הוא דג,
וזה לגמרי לא נחש, כאילו - נחש נשך נחש נשמע יותר הגיוני מהדג נחש
יעני דג זה לא נחש. ומה זה בכלל הצמד מילים האלה?
כאילו אני יכול לדמיין שור בנאדם או אדם זאב, אבל דג נחש?
אומרים שמחירי הדלק יורדים ושעוד מעט אנחנו נכנסים למיתון,
מה זה לעזאזל מיתון? תנו לי מילה אחת בעברית שנשמעת ככה
גם מה זה החרא הזה מיתון-
מאיזה שורש זה הגיע מ.ו.ת.ן? יעני מותניים?
איך זה קשור לכלכלה?,
כאילו באמת אפשר לגלות דברים מצחיקים אם מפרקים לכמה חלקים כל מיני דברים שאנשים אומרים.
נגיד אומרים שסאות פארק זה מצחיק עכשיו כאילו אותי זה מזה אבל מזה לא מצחיק,
לצחוק מהומור אמריקאי פוליטי ואפל ועוד בשני מימדים וזהו
נשמע עוד יותר לא הגיוני ממסעדה דרוזית בביתר עילית שמגישה דג נחש ברוטב הבית.
יעני אפילו לא טיפת השקעה השקיעו בסדרה המחורבנת הזאת
החבר הדמיוני שלי יכול לעשות סדרה עם הומור סלפסטיק אמריקאי וגרפיקה יותר טובה
(והוא אפילו לא מדבר אנגלית!)

לפעמים אני מביט פה מהואדי
על כל העמק למטה מהגליל היפה הזה עד הרכס הסקסי של הגולן
וחושב שזה די מצחיק שאנחנו מצפים שהכל יישאר כמו שהוא
ויחכה לנו עד שיתאים לנו הזמן בדיוק כמו שאנחנו רוצים.
נגיד, אתה פוגש בחורה, והולך או שלא הולך,
ואתה ממשיך ועוברות שנתיים וחצי, ופתאום איכשהו היא קופצת לך בראש
עכשיו אתה מצפה שהכל יישאר אותו דבר, ושהיא רק חיכתה לך שנתיים
פשוט רבצה לה כמו פרה על התחת בבית ולא עשתה כלום אבל אשכרה כלום,
שום התקדמות בשום תחום וככה חיכתה בעיניים נוצצות להוד מגניבותו
שיואיל בטובו לתקשר איתה מאותה נקודה בדיוק שבה הפסקתם לפני עשור לפחות.
או נגיד שיש לך כמה חברים, והייתם כולכם ביחד בשכונה
כמה שנים טובות, והיתה לכם תקופה בת זונה,
משהו מעיף, משהו ג'סיקה בייל, משהו סושי, משהו אעעעעעעש.
עבר קצת זמן, לא הרבה באמת אבל מספיק כדי שחלק מהם יגדלו כרס ואיזה ילד או כלב או אוטו
או מקצוע (חס וחלילה). ואז אתה פוגש אותם לגמרי במקרה ואתה מצפה שהם יהיו צעירים ומגניבים,
שיספרו בדיחות מגעילות כאלה כמו שהיה לכם פעם,
ושיעשנו מללללא וישתו מללללא בירה ושתעופו לכם בזרימה
כל הג'מעה לאיזה מסיבה בטבע ושישימו רק גואה ולא את הפיני או את הגליצ' הופ המגעיל הזה
או כל ההאוס והדאב סטעפ חרא משהו באנגלית שיישמע מגניב ששמים עכשיו במסיבות.
אתה מצפה שיעיפו אותך עם משהו לנשמה ככה, טראנס אורגנל
עם הרבה עראק והרבה כוסיות (של עראק וגם סתם מחיפה)
אבל הם שמנים וכבר לא כאלה מצחיקים, ואין להם זמן ויש להם משכנתא ואישה.
אנחנו איכשהו מספיק אופטימיים בצורה הזויה קצת כדי להתפלל שהכל יחזור להיות כמו שהיה
או שלפחות יישאר ככה ולא יהיה יותר גרוע..

אנחנו מכורים ליציבות, עוברות כמה שנים מגילאי הטיפש עשרה היפים והאמיצים
ואתה מוצא לך אישה שנראית לך סבבה ומרגיש איתה מספיק בטוח,
מתמסד לך בשם הטוב הרכרוכי והאנוכי שלך ומחכה להשרצה הגדולה של בת זוגתך.
ככה פתאום בלי שום התראה נושרים ממך כל החלומות שלך
כל הדברים שהכי רצית כאלה שבחיים לא היית מוכן לוותר עליהם
נמלטים מהארמון שלך ביום אחד של חתונה או לב שבור או שיכחה
ננעלים להם בסבבה שלהם באיזה מתקן כליאה מעופש עמוק מתחת לפני השטח עד הגלגול הבא,
אתה קושר את עצמך באזיקים ובולע את המפתח.
ביום אחד של חוסר בהירות אתה זונח במחי זין ענייני קלישאה של מה בכך
כמו לתקן את מה שבאת לתקן בעולם הזה
או לעזור קצת במלחמה המחורבנת הזאת נגד השלטון באשר הוא שם בשביל קצת חופש וצדק,
אתה לא מאמין באהבת אמת אם יש דבר כזה
ותאמת שכבר לא אכפת לך אם יש או אין כי הפסקת לחפש.
יש לך מליון תירוצים למה זה ככה, ואני יודע מה טוב לי, וזוגיות זה דבר קדוש
ואני רוצה ילדים, ואני רוצה ביטחון, ויום אחד אני אהיה בן 50 ויהיה לי כרס ומה אז?
ובכלל אהבת אמת זה לבתולות לפני בת מצווה, כאלה ששומעות הילרי דאף
ואת הקישקושים שאביב גפן מפליץ פעם בחודשיים.
אני כבר בוגר ואני יודע שאין כזה דבר ייעוד ושאתה בוחר, ואהבה זה עבודה,
וכל מיני כאלה סוגים של שפכטל מהסוג הכי גרוע
כזה שאתה יכול לעבוד עליו עוד עשרים שכבות צבע ואתה יודע שמתישהו
אתה לא יודע מתי, אבל אתה יודע שמתישהו הוא יתקלף,
ותישאר לבד בתוך העצמיות הבטוחה והעלובה שלך
תישאר לבד עם אישתך והילדים והעבודה, לבד בלי החלומות שלך, בלי התיקון שלך,
ובלי משהו שמריח קרוב
לאהבה.

שתמצא במה אתה מאמין ותהיה מספיק אמיץ להילחם עליו
שיהיו לך ביצים מספיק גדולות כדי לא להפסיק להביט במציאות
בדיוק כמות שהיא ולא טיפה אחת יותר..
שתמצא את הלקת זאבים או אריות או קופים שלך-
את האחים שלך והמשפחה שלך,
שתרגיש שייך אבל באמת, לאיפה שאתה נמצא
שיהיה לך טוב
שתספיק לאהוב, ועוד
ועוד
בגלגול הזה.
"בגלגול הזה" (בקול של כושיות שמנות כאלה ששרות גוספל)

(אני לא באמת "מביט פה מהואדי" וחושב כאלה דברים. האמת רק בשביל להגיע עד לואדי אני צריך לחזור לכושר צבאי ולהפסיק לעשן כי זה עלייה זונה שאין דברים כאלה, לקחת איתי שק"ש ,תשע ליטר מים ואת התחת העצלן שלי
ואשכרה לזוז לאנשהו.. אז רוב הסיכויים שאני מזיין את השכל לחברים פה בבית ולא יושב לי בואדי וחושב על דברים
ובטח שלא כאלה חשובים, אבל זה נשמע טוב)

תגובות

רשומות פופולריות