אהבה?

"תראה, לכל גבר יש חלק חסר במוח עם תבנית שהצורה שלה היא נגזרת חזותית של  60% אמא ו40% פנטזיה
עכשיו כל הקטע עם הבעסה שזה כולה תגובה כימית של המוח," הוא אומר.
שואף, ממשיך.
"תשמע, נשים יודעות על ה10 שניות הראשונות אם זה זה או לא זה,
גברים מתבלבלים עד הרגע האחרון וב90% מהמקרים הם אומרים כן.
אומרים כן ומעוותים קצת את התבנית כדי שתתאים ואפילו רק להלילה
כי נמאס להיות לבד.
והחלק מצליח להיכנס לאיזה זמן עד שהגוף פולט אותו החוצה כמו וירוס".
-ולפעמים, -
וככה פתאום הקול שלו מקבל צבע מגניב של איזה משהו אמיתי,
"רק לפעמים אתה פוגש מישהי שמתאימה בול , אבל בול לתבנית שקבועה
לך במוח ואין שום דרך להסביר איך ולמה אבל תוך כמה שניות אתה מבין
שאין לך כרגע כמעט כלום במוח חוץ מאנדרופינים, אנדרנלין, סרטונין,
והרבה, אבל הרבה מאוד dmt.
אתה מאוהב , אתה גנוב מהתחת, ואין לך איך להתנגד או להתגונן
אתה יכול רק לבהות בה כמו טמבל ולשבת באיזו פינה זנוחה של השכל הבלתי מתפקד באופן זמני שלך
לגלגל משהו ,לעשן, להסתכל על עצמך מהצד ולקוות שהפעם זה זה.
עכשיו עצוב לך אני מבין אבל עם הזמן זה יעבור"
הוא ממשיך כאילו כלום,כאילו זו איזו מחלה שצריכה 'לעבור'
ושהזמן יעשה את שלו כי הנפש תרפא את עצמה לבד.
ואני ששום דבר לא מצליח למלא את המקום שלה בראש לי ליותר משנייה וחצי,
רק אוכל סרטים וחומוס.
לועס בריפיט את כל מה שאני זוכר מהכמעט שנה האחרונה,
לועס ולא רוצה להיות בסדר, לועס ולא רוצה שזה "יעבור"
רוצה להיות חולה, ואחד אנוש.
רק לדמיין את העיניים הרכות האלה, והשיער שלה כמו כתר מאיזה ציור וינטז',
לדמיין אותה כמו גיטרה ספרדית עם מפתחות משנהב ועיניים כמו שתי כוסות קפה,
ושפתיים אדומות כאלה שאם הייתי כלנית הייתי מתפדח,
הייתי הולך הצידה ושואל את עצמי לאן לעזאזל נעלם לי הצבע.
חולה ולא יכול
חולה ולא רוצה
חולה ואי אפשר,
ואולי,
אולי מחר יקרה איזה מקרה,
ויתנו לי שלוש משאלות, או שתיים,
רסמי אפילו אחת תספיק.
לחזור אחורה איזה חודשיים ומשהו, לקום חצי שעה לפניה ולהסתכל עליה חולמת,
חולמת שהכנפיים האדירות שלה נפתחות בעדינות
עם צליל מתפצפץ כזה של נס.
לראות אותה פוקחת עין ועוד עין והפה מתעקל
לאט
לאט
לחיוך
כמו ניצנוץ ראשון של שמש.
להגיד אני אוהב אותה זה כמו לנסות לתאר להקה של חדי קרן רצים בשלג,
אתה מבין?
כבר שעה אני מנסה להסביר לך
בבקשה תגיד שאתה מבין,
אני שואל והראש שלי מאותת שמשהו עומד להתמוטט,
"כן,"
הוא אומר,
ומכוון את השעון שעה אחת אחורה.