שחור עם לבן זה אפור מלוכלך

אהבה ועצב רוקדים באמוק מסביב למדורה שלי.

זה שדה, של פרחים עם עלים בצבע אדום ,

אדום זועק מתגלגל כזה.

שיחקנו מחבואים כל היום, התחבאתי בתוך שיח של שיער, עם ריח נודף משמפו מעורר כזה.

היא עוצרת תוך כדי ריצה , כמו בפריז , כאילו לחצו על stop והכל קפא.

אני מנסה להגביר את הווליום , להריץ את זה לאחור

כדי לראות את הרגע המדוייק שבו היא נעלמה לי.

הכפתור נשבר לי אז ניסיתי קצת דבק והכל התפורר לי בידיים. 

סיפרתי לשמן בטלפון את מה הוא מעניין לי, והדפוק הקיא עליי כי התחת שלי מסריח הוא אמר.

אין לך הרבה אופציות פשוט תעזוב אותה, תיתן לה לעוף הוא מילמל, 

אבל אני שם , אני בפנים עם הצלילים, החלום, והרוח ,וכל השאר,

קצת נשנק לי פתאום.

יש רגעים שאתה בטוח שהכל  קוול ושום דבר לא עומד להתחרבן,

שאתה בטוח ושבסך הכל אתה גבר,

ואז הסכר שלא טרחת לתחזק אותו כל כך ,

כי אתה גבר,

נשבר, והכל עף החוצה בלי שליטה.

הוא הסכים איתי השמן ואמר שאם אני מצליח לעניין אותי, אז כנראה שגם אחרים מתעניינים בי

וגם קצת אינדיאני , מוסיף.

עכשיו טורנדו עם מכוניות אספנות מסתובב מסביב ואנחנו באמצע

עכשיו הכל מתגלגל שוב , העצב התעייף ועצר לסגריה והאהבה ממשיכה לעוף על עצמה מסביב למדורה שלי.

עכשיו אני איתה ביחד פורשים כנפיים עפים בתך האש הזאת, המתולתלת, שמתערבבת באדום.

עכשיו יותר טוב.

הבס לא מפסיק להזיז אותי למעלה וימינה ולמעלה ועוד פעם. הרגליים לא מקשיבות לי ומעיפות את האגן ימינה ושמאלה ולמעלה ועוד פעם, קצת כמו עכביש עם שמונה רגליים שליד הקור שלו יש רמקול עם טראנס מתמשך בעוצמה של 270 דציבל